מחקרים רפואיים

מחקרים רפואיים

עישון מגביר הסיכוי לאלצהיימר (2007)

עישון מגביר הסיכוי לאלצהיימר (2007)

 

מעשנים נמצאים בסיכון גבוה לאלצהיימר ולמחלות דמנציה אחרות בהשוואה לאנשים שנגמלו מההרגל או אלה שלא עישנו מעולם, כך מגלים חוקרים מהולנד.

חוקרים מהמרכז הרפואי ברוטרדם עקבו אחר 7,000 אנשים בגילאי 55 ויותר במשך תקופה של שבע שנים. במהלך המחקר 706 מהנבדקים לקו בדמנציה. מעיבוד הנתונים עלה כי מעשנים היו בסיכון גבוה ב-50 אחוז לפתח דמנציה, בהשוואה לאלה שאינם מעשנים.

לדברי החוקרים העישון גורם ככל הנראה לסדרות קטנות של שבץ מוחי מזערי, מה שמביא לפגיעה ברקמת המוח ולדמנציה. מנגנון נוסף אותו הציעו החוקרים הוא נזק תאים בכלי הדם המביא להתקשות העורקים המובילים חמצן למוח, מה שיכול להביא אף הוא למחלת האלצהיימר.

הורים מעשנים גורמים גם לילדיהם לעשן

מחקר ישראלי: הורים מעשנים גורמים גם לילדיהם לעשן (2007)

במחקר שנערך בקרב בני נוער נמצא כי שיעור המעשנים שגם הוריהם מעשנים גדול ב-30% מאלה שהוריהם לא מעשנים. בנים למשפחות חד הוריות מעשנים יותר.

 

הרגלי העישון של ההורים הם אחד הגורמים המשפיעים על עישון בקרב בני נוער. כך עולה ממחקר שנערך בקרב נערים שהתייצבו בלשכת הגיוס בירושלים. במחקר נמצא כי במשפחות שבהן ההורים מעשנים שיעור בני הנוער המעשנים הוא יותר מכפול מאשר במשפחות שבהן ההורים לא מעשנים.

 

כאמור, המחקר מצא קשר בין המצב המשפחתי והרגלי העישון של ההורים לעישון בקרב בני נוער. נמצא כי בקרב ילדים ממשפחות חד הוריות שיעורי העישון היו גבוהים פי 1.28, בהשוואה למשפחות שבהן ההורים נשואים. כרבע (24.3 אחוז) מהנבדקים שהוריהם נשואים מעשנים, לעומת 30 אחוז מאלו שהוריהם גרושים, פרודים או אלמנים.

 

 

במשפחות מעשנות שיעור בני הנוער המעשנים הוא יותר מפי שניים מאשר במשפחות שבהן ההורים נמנעים מעישון. כ-52 אחוז מהבנים וכ-38 אחוז מהבנות עישנו כאשר שני ההורים עישנו. השפעה דומה נרשמה כאשר במשפחה הייתה אחות מעשנת. לעומת זאת, במשפחה בה אף אחד מההורים לא מעשן עישנו כ-22 אחוז מהבנים וכ-14 אחוז מהבנות. שיעור דומה נמדד כאשר אף אחד מהאחים לא עישן.

 

המחקר מצא עוד כי הורים מעשנים נוטים יותר להורות לילדיהם לא לעשן, ומתבגרים שנאמר להם לא לעשן נוטים "לעשות דווקא" ולעשן. 85.7 אחוז מבני הנוער המעשנים זכרו שהוריהם אסרו עליהם לעשן, בהשוואה ל-53.6 אחוז מבני הנוער הלא מעשנים.

 

"לחץ חברתי, הרגלי עישון של הורים ואחים וארץ לידה נמצאו במחקר הנוכחי כמשפיעים במידה משמעותית על הרגלי עישון בקרב בני הוער שנבדקו", כותב ד"ר סמואלס. "חשוב לחנך לא רק את המתבגרים, אלא גם בני-משפחה מעשנים. אולי כך נצליח יותר להפחית את מספר המעשנים הצעירים שיהפכו בהמשך למעשנים מבוגרים".

 

העישון גורם להתקמטות עור הגוף

העישון גורם להתקמטות עור הגוף (2007)

לא רק עור הפנים, גם עור הגוף בסיכון להתקמטות בקרב מעשנים. כך מגלה מחקר חדש, שבחן את עור הזרוע של קבוצת מעשנים.

 

העישון פוגם בעור וגורם להזדקנותו לא רק בפנים, אלא בכל הגוף, כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן בארה"ב. על המחקר מדווח כתב העת Archives of Dermatology .

 

מחקרים קודמים בדקו את השפעת העישון על עור הפנים. במחקר הנוכחי, בדקו החוקרים את ההבדלים בעור הזרוע אצל מעשנים ולא-מעשנים. לצורך כך צילמו

החוקרים את הזרוע הימנית של 82 נבדקים, בגילאי 22 עד 91. מחצית מהנחקרים עישנו במשך 24 שנים בממוצע, מחפיסה עד ארבע חפיסות ליממה.

 

החוקרים קבעו דירוג בן תשע נקודות, להערכת הנזק לעור והקפידו לבחור איזור בדיקה בזרוע שלא היה חשוף לשמש. מהמחקר עלה כי אצל הנבדקים מעל גיל 65, נמצא הבדל של 2 נקודות בסולם דירוג הנזק, בין מעשנים ללא מעשנים. אצל נבדקים מעל גיל 45, נמצא הבדל של 4 נקודות, לרעת המעשנים.

 

ראש צוות החוקרים, ד"ר יולנדה הלפריך, הסבירה כי ממצאי המחקר מצביעים על קשר ישיר בין מספר הסיגריות ליממה, שנות העישון והזדקנות העור. "יהיו ספקנים שיטענו שהנזק לעור הוא מהשמש", אמרה הלפריך, אולם הממצאים שלנו מגלים שהנזק לעור הוא ישירות מהעישון".

עישון גורם לאימפוטנציה כבר מגיל צעיר

עישון גורם לאימפוטנציה כבר מגיל צעיר

 

חוקרים בארה"ב מצאו עישון סיגריות מגביר את הסיכון לבעיות זיקפה. עוד נמצא כי ככל שגיל הגבר המעשן היה צעיר יותר - כך חמורה יותר הייתה האימפוטנציה.

 

חוקרים מצאו כי העישון מגביר הסיכון לאימפוטנציה בגברים כבר מגיל 40. על המחקר מדווח כתב העת האמריקני לאפידמיולוגיה .

 

המחקר שכלל 1,300 גברים, מצא כי אלה שעישנו היו בסיכון גבוה לבעיות זיקפה, בהשוואה לאלה שהפסיקו לעשן, או אלה שאינם מעשנים כלל. גברים בשנות ה-40 לחייהם נמצאו בסיכון הגבוה ביותר – עד פי 3, ללקות בבעיות זיקפה, בהשוואה לגברים בגילאי 50 ומעלה.

 

מספר מחקרים בעבר כבר ציינו את הקשר בין עישון לאימפוטנציה. אף שהסיבה לכך אינה לגמרי ברורה, נראה כי השפעת רעלני הסיגריה על כלי הדם פוגמת בזרימת הדם לפין, ומפריעה ליכולת האיבר ליצור או לשמור על זיקפה.

 

הממצאים החדשים מהמחקר, מוכיחים לדברי החוקרים כי הקשר בין העישון לאימפוטנציה הוא ישיר. החוקרים אף מצאו כי כמות העישון משפיעה אף היא על מידת האימפוטנציה: ככל שהנבדקים עישנו יותר, כך נמצאה הפרעת הזיקפה בדרגה חמורה יותר.

עישון בהריון פוגם במערכת החיסון של העובר

עישון בהריון פוגם במערכת החיסון של העובר (2006)

 

מחקר אוסטרלי מגלה כי אמהות שעישנו גרמו לפגיעה בייצור של שני מרכיבים חיוניים במערכת החיסון של העובר. התוצאה: סיכון גבוה יותר לזיהומים אצל הילוד

 

עישון במהלך ההריון לא רק שמשפיע על דרכי הנשימה של העובר, אלא גם על מערכת החיסון שלו, כך מגלים עתה חוקרים מאוניברסיטת Western Australia שבפרת'. המחקר מפורסם בכתב העת האירופאי Respiratory Journal.

 

כבר שנים היה ידוע כי ילודים לאמהות שעישנו במהלך ההריון, נמצאים בסיכון כפול ללקות בזיהומי מערכת הנשימה. זיהומים אלה הם הסיבה המובילה בעולם למוות של ילודים ותינוקות בארצות מתפתחות. עד כה לא נמצאו הסברים לפגיעות הרבה של הילודים לזיהומים אלה.

 

ד"ר סוזן פרסקוט ועמיתיה מביה"ס לרפואת ילדים באוניברסיטת Western Australia ביקשו לבדוק באיזה אופן משפיע עישון הסיגריות של האם על מערכת החיסון של הילוד. החוקרים התמקדו בשני מרכיבים של מערכת החיסון האחראים על זיהוי פולשים זרים והפעלת מערכת החיסון. מרכיבים אלה הקרויים קולטני TLR, נמצאים על שטח תאי דם המעורבים בתגובות של מערכת החיסון.

 

במחקר השווה צוות החוקרים את התגובות החיסוניות של 60 ילודים, שאמהותיהם עישנו במהלך ההריון, לתגובות החיסוניות של 62 ילודים שאמהותיהם מעולם לא עישנו, או שהפסיקו לעשן לפני ההריון. הנשים קיבלו שאלונים ועברו בדיקות דם לאיתור קוטינין - סמן הניקוטין העיקרי בדם.

 

בהמשך בדקו החוקרים מספר מרכיבי מערכת החיסון מסוג ציטוקינים, הקשורים לקולטני TLR. החוקרים מצאו כי אמהות שעישנו גרמו לפגיעה משמעותית בייצור של שני סוגי ציטוקינים: אינטרלוקין-6 ו- TNF-אלפא, המיוצרים על ידי תאי הדם הלבנים. החוקרים אמרו כי הממצאים מעידים על כך שהעישון מאט את התפתחות מערכת החיסון של הילוד, וחושף אותו לזיהומים.

נשים מעשנות בסיכון גדול ב-60% לסרטן השד

נשים מעשנות בסיכון גדול ב-60% לסרטן השד (2006)

 

לא רק סרטן ריאות: מחקר מצא כי הסיכוי של נשים לחלות בסרטן השד עלה בכ-60 אחוז אם עישנו במשך תקופה ארוכה, צרכו מספר סיגריות גדול, החלו לעשן לפני הריונן הראשון או נחשפו יותר לעשן סיגריות

 

הסיכון לחלות בסרטן שד גדול ב-60 אחוז אצל נשים שעשנו זמן רב יותר – כך נמצא במחקר חדש של המחלקה לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור בפקולטה לרפואה על שם אלברט איינשטיין בניו יורק.

 

המחקר מצביע על קשר בין עישון לבין סיכון גבוה לחלות בסרטן השד בקרב נשים צעירות. במהלכו נבדקו כ-90 אלף נשים בנות 40 עד 59 אשר לקחו חלק בתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד בקנדה. 4,500 מהן נמצאו חולות בסרטן שד.

 

החוקרים ביצעו מעקב מקיף אחר סגנון חייהן של הנשים במשך 10 וחצי שנים. מניתוח התוצאות עולה כי הסיכון לחלות בסרטן שד גובר ככל שהנשים עישנו זמן רב יותר. נשים שעישנו במשך 40 שנה נמצאו בסיכון גבוה פי 1.5 לחלות בסרטן לעומת נשים שלא עישנו. בנוסף, נשים שעישנו 40 סיגריות ביום נמצאו בסיכון גבוה ב-83% לחלות בסרטן בהשוואה ללא מעשנות.

 

עוד נמצא שהסיכון לחלות גדל ככל שהחשיפה לעשן סיגריות רבה יותר (סיכון גבוה ב-17 אחוז). כמו כן, סיכון רב יותר לחלות בסרטן שד נמצא בנשים שהתחילו לעשן לפני ההיריון הראשון (סיכון גבוה ב-13 אחוז).

 

מסקנות המחקר מצביעות באופן חד משמעי על כך שלעישון סיגריות יש השפעה על עלייה בסיכון לחלות בסרטן שד, במיוחד כאשר מתחילים לעשן בגיל צעיר וממשיכים לעשן זמן רב. המחקר פורסם בגיליון האחרון של כתב העת המדעי BMJ.

אחד מכל 4 מעשנים ילקה במחלת ריאה קטלנית

אחד מכל 4 מעשנים ילקה במחלת ריאה קטלנית (2006)

 

25% מהמעשנים ילקו במחלת הריאות הקטלנית COPD

 

מחקר בריטי-דני חדש מגלה השבוע כי לפחות 25 אחוז מהמעשנים ילקו במחלת הריאות החסימתית COPD. ממצאי המחקר החדש מופיעים בכתב העת Thorax.

 

מחלת ה-COPD היא מחלת ריאות חסימתית כרונית, המתבטאת בשיעול, פליטת כיח וקוצר נשימה במאמץ. מרגע שחלה המעשן בה, צופן העתיד רק הידרדרות ממושכת, כשגלגל ההצלה היחיד הוא השתלת ריאות ותרופות מקלות. בשנים האחרונות חלה עליה מתמדת במספר החולים בעולם, 90 אחוז מהם נמצאו מעשנים, או מעשנים לשעבר.

במחקר נבדקו מעל 8,000 תושבי דנמרק בגילאי 30 עד 60 במשך 25 שנים. מתוכם, 5280 אנשים היו מעשנים, 1,513 אנשים מעולם לא עישנו, ו- 1,252 אנשים ציינו כי נהגו לעשן בעברם. תוצאות המחקר גילו כי 40 אחוז מכלל הנבדקים המעשנים הראו תסמינים של מחלת ה-COPD, ולפחות 25 אחוז מהמעשנים לקו במחלת ה-COPD בדרגה חמורה.

במשך 25 שנות המחקר, 2,900 אנשים מתו, מתוכם 109 מתו בשל מחלת ה-COPD. תשעה מתוך עשרה שמתו עישנו בתחילת המחקר. מנגד, רק שניים מהלא-מעשנים שמתו - לקו במחלה. הסיכון ללקות במחלה היה נמוך יותר אצל אלה שהפסיקו לעשן בתחילת המחקר: איש מהמעשנים לשעבר לא לקה בדרגה חמורה של COPD. רק שבעה מהמעשנים לשעבר מתו מהמחלה.

בתום המחקר מצאו החוקרים כי ריאותיהם של כמעט כל הנבדקים שאינם מעשנים, המשיכו לתפקד בצורה טובה. עם זאת, תפקודי הריאות היו תקינים רק אצל 6 מכל 10 מעשנים. לתשע מתוך עשר נשים לא מעשנות נמצאו תפקודי ריאות תקינים בסוף המחקר, בהשוואה לשבע מתוך 10 נשים מעשנות.

"ככל שאנשים מעשנים יותר - הסיכון שלהם לפתח COPD גדל", כתב ד"ר פיטר לנג, ראש צוות החוקרים מבית החולים Hvidovre שבדנמק. במאמר מערכת שהופיע בכתב העת, כתב ד"ר ניק אנתוניסן מאוניברסיטת מניטובה שבקנדה: "המסר הוא שרבים מהמעשנים מפתחים את מחלת הריאות החסימתית אם הם חיים מספיק שנים".